חוק הגנת השכר

עמוד 446

עיקול:

כאשר לעובד קיימים חובות מסוימים כלפי גורמים חיצונים ,והמעסיק נדרש לעקל את המשכורת.

לפי צו מבית משפט לעובד קיימת זכות לקבל חלק מסוים מהשכר כדי שיוכל להמשיך ולכלכל את עצמו ובני משפחתו.

לכן המחוקק קבע כי ישנו סכום מסוים אותו יש לשלם לעובד כמשכורת בכל מקרה.

בסיס הסכום נובע מסכום גמלת הבטחת הכנסה אותו מקבל העובד.

לפי סעיף 8 א התייחסות הנה אך ורק לטור ג’ .הסכום אותו לא ניתן לעקל עומד על חלק מהשכר הממוצע בהתאם למצב משפחתו של העובד.

השכר הממוצע הנו 8,370 (בכל שנה יש לבדוק מה גובה השכר הממוצע)

אך היה והסכום שאינו ניתן לעקול עומד על 80% מהשכר העובד יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול .

כלומר כאשר אנו רוצים לבדוק מה הסכום שלא ניתן לעיקול חייבים לבדוק את שני החלופות ונבחר בנמוך מבין השניים.

לדוגמא עובד נשוי + 2 ילדים משכורת 4500 ₪

לפי חלופה א ‘ נראה בטור ג שבסטטוס של העובד זה 49.5% לכן הסכום שלא ניתן

לעקל לו הנו :8,370*49.5% = 4,143

לפי חלופה ב’ – 4500%*80% = 3,600

לכן לפי סעיף 8 הנמוך מבין השניים יהיה משכרותו של העובד במקרה זה חלופה ב’

הסכום שניתן לעיקול הנו 4500-3600=900 ₪

בסעיף 8 ישנה התייחסות לכך שהחישוב לא סכום שאותו לא ניתן לעקל יהיה משכר הנטו

“שכר העבודה החודשי הנותר אחרי ניכוי תשלום”.

חישוב לעובד יומי:

בסעיף 8א1 נקבע כי לעובד יומי יתבצע החישוב של השכר לתשלום על בסיס החלק ה -25 של הסכום

הבסיסי בהתאם למצב המשפחתי.

גם במקרה של עובד יומי נבחן שתי חלופות ונבחר את הנמוך מבין השניים לדוגמא :

עובד יומי המשתכר 170 ₪ ליום נשוי +2 ילדים

חלופה א’- 8370*49.5% =156.73

25

חלופה ב- 170*80% = 136

לכן החלופה הנמוכה היא 136 ואותה לא ניתן לעקל.

אם זאת בסעיף 8ב המחוקק קבע שבמקרה של חוב מתשלום מזונות אין הגנת שכר לעובד וניתן לעקל

את כל משכורתו.



הלנת שכר:

סעיף 1 לחוק וסעיף 9 קובעים שיש לשלם לעובד שכר עבור החודש בו עבד אצל המעסיק

עד ליום הקובע שהנו התשיעי לחודש.

כל תשלום מעבר לתשיעי לחודש יראו את השכר כמולן .

מעסיק ששלם שכר לעובדיו בעשירי לחודש יראו את השכר כמולן ל 10 ימים .

בסעיף 1 לחוק קבע המחוקק שפיצוי הלנת שכר יהיה עבור שכר עבודה שכולל עבור חגים,

פריון עבודה ,שעות נוספות ,הפרשה לקופות גמל ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו.

בפסיקה נקבע שתשלומים המגיעים לעובד עבור תקופת העבודה כדוגמת פדיון חופשה,

הבראה, נסיעות לא יזכו בפיצוי הלנת שכר.

אופן חישוב הלנת שכר: סעיף 17 לחוק.

לפי סעיף 17 לחוק לצורך חישוב הלנת שכר יש 2 חלופות המחוקק קבע

שיש לבחור את החלופה הגבוה.

חלופה א-

עבור השבוע הראשון – החלק העשרים 1/20 = 5%

שבוע או חלק משבוע שאחריו – 1/10 = 10%

חלופה ב’-

העובד זכאי לשני רכיבים מדד, ופיצוי של 20%

לדוגמא חלופה א’:

שכר של 8000 ₪ הולן ל 16 ימים מה יהיה הפיצוי עבור השכר שהולן

16/7 = 2.3 נעגל כלפי מעלה – 3 שבועות

השבוע הראשון -5% ,השבוע השני והשלישי – 20% סה”כ 25%

ואז גובה הפיצוי 8000* 25% = 2,000 ₪

דוגמא לחלופה ב’

שכר של 8000 ₪ הולן ל 3 חודשים ימים המדד לאורך התקופה עמד על 5%

מה יהיה הפיצוי עבור השכר שהולן?

הפרשי הצמדה למדד 8000*5% = 400

שכר מדוד =8400

תוספת 20% ל 3 חודשים= 60%

תוספת 20% לשכר המדוד (60% * 8400)+ 400 הפרשי הצמדה= 5,440

בפועל במקרים שמעסיק נתבע בגין הלנת שכר בתי המשפט נמנעים מלפסוק

פיצוי הלנת שכר ובוחרים לחייב את המעסיק בריבית לפי סעיף 18 א לחוק



מקדמות :

מקדמה הנה מצב שהמעביד מקדים לעובד תשלום מסוים על חשבון שכר העבודה.

(לצורך מס הכנסה יכול להיחשב כהלוואה).

בבואנו לגבות את תשלום המקדמה יש להתייחס לשני מצבים:

סכום המקדמה נמוך משכר עבודה של 3 חודשים – יבוצע קיזוז של כל סכום המקדמה

סכום המקדמות עולה על שכר 3 חודשים- יבוצע קיזוס בגובה עד 3 משכורות יתרת המקדמה

שאינה ניתנת לקזוז תיחשב כחוב ולא ניתן לנכות יותר מרבע השכר

לדוגמא עובד שמרוויח 10,000 ₪ קיבל מקדמה בסך 40,000 ₪ אופן הקיזוז יהיה כך:

היות וסכום המקדמה עולה על שכר 3 חודשים :

7654321
10,00010,00010,00010,00010,00010,00010,000
250025002500250010,00010,00010,000
7500750075007500000



היה והעובד סיים עבודתו אצל המעסיק וקיים לו חוב או מקדמות לפי סעיף 25ב

לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרת חוב לרבות מקדמות .

ולפי סעיף 20ב2 המעביד יכול לקזז מפיצוי פיטורים סכום חוב שהעובד חייב למעביד.



פיצוי פיטורים:

בהתאם לסעיף 20 פיצוי פיטורים חייבים להיות משולמים תוך 15 ימים מהמועד לתשלום ניתוק יחסי עובד מעביד.

צרו קשר עוד היום ותאמו פגישת ייעוץ ללא עלות מצדכם

    ליצירת
    קשר

      ×

      בחרו תאריך וזמן מתאים לפגישת ייעוץ ללא עלות

        Call Now Button דילוג לתוכן