חוק פיצוי פיטורים

הזכאות למתן פיצויים הנה לפי סעיף 1א :

• עובד שצבר ותק של שנה בשנת עבודה
•  עובד עונתי שעבד 2 עונות בשתי שניים רצופות כאשר עונה נחשבת כעבודה של 60 יום לפחות ב 3 חודשיים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה
• פוטר על ידי מעביד או חל אחד מהמקרים המפורטים מטה
  
  

אלו מקרים יראו אותם כפיטורים לכל דבר וענין:

א . חילופי מעבידם והמעביד החדש נמנע מלקבל עליו את פיצוי הפיטורים

ב . מעביד שנפטר

ג. פשיטת רגל של העסק

ד. פטירת העובד – תשלום פיצוי פיטורים לשאירים

ה. התפטרות העקבות מצב רפואי של או של בן משפחתו.

ו . עובדת שהתפטרה תוך 9 חודשים מיום שילדה על מנת לטפל בילד

ז. אימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנה והודיעה על כך למעבידה תוך 9 חודשים מיום האימוץ בכדי לטפל בילד

ח. משמורת על ילד תוך 9 חודשים מיום קבלת הילד בכדי לטפל בילד.

ט . משפחת אומנה ילד שגילו אינו עולה על עשר ובתוך 9 חודשים מיום קבלת הילד למשפחה על מנת לטפל בו

י. התפטר עובד שאשתו ילדה והזכות לפיצוי פיטורים אינו חל על בת זוגתו בתנאים הבאים: על מנת לטפל בילד בתנאי שבת זוגתו של העובד הועסקה כעובדת במשך שישה חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו .הילד נמצא בחזקתו הבלעדית או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגתו.בת זוגו היתה עובדת עצמאית במשך 12 חודשים רצופים לפחות בסמוך ליום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך בטיפול בילד.

כ. התפטרות עקב שהיה במקלט לנשים מוכות ובלבד שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט לפחות 60 ימים .

ל. התפטרות בשל מעבר למקום מגורים אחר בגלל נישואים שבן הזוג גר בו מלפני הנישואים. או מישוב חקלאי מישוב שאינו חקלאי או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח המרחק בין 2 הבתים 40 ק”מ לפחות .הבית החדש רחוק מהעבודה לעומת הבית הקודם.

מ. חוזה לתקופה קצובה במידה והסתיים אלא, אם המעסיק הציע לחדשו לפחות 3 חודשים לפני תום תקופת החוזה והעובד סירב.

ס. הרעה בתנאי העסקה

ע. התגייסות לשירות סדיר, התנדבות של חצי שנה לפחות בשירות לאומי \שירות אזרחי\שירות למטרה ציבורית או לאומית

פ.סירוב מעביד לאפשר חל”ת לעובד שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן רשות מקומית

צ. התפטרות עובד שהגיע לגיל פרישה

חילופי מעבידים:

כאשר מעבידים מתחלפים ישנם 2 מצבים:

1. המעביד החדש מקבל עליו את האחריות לפיצוי הפיטורים של העובד ובכך ותק העובד נשמר אצל המעסיק החדש ובבא העת במידה ופוטר יקבל את מלוא הפיצויים מהמעסיק החדש.
2. המעסיק החדש נמנע מלקבל עליו את פיצוי הפיטורים ולפיכך המעסיק הקודם יהיה חייב לשלם לעובד והוותק יספר מחדש.

רציפות בעבודה לפי סעיף 2

היות ועובד צריך לצבור שנת ותק על מנת להיות זכאי לפיצוי פיטורים במידה ופוטר המחוקק קובע אלו מהמקרים יחשבו כרצף בעבודה גם אם העובד לא עובד בפועל.

אם זאת בתקנות עמוד 676 ישנם התייחסות לתקופות שבהם העובד לא בעבודה וקיימת מגבלה לצורך תשלום פיצוי פיטורים

• שירות מילואים עד 120 ימים בשנה
• חופשה ללא תשלום – 14 ימים בשנה
• תאונה או מחלה- עד 30 ימי היעדרות בשנת עבודה.
• הפסקה ביחסי עובד מעביד שעלתה על 7 ימים.

לדוגמא עובד הועסק במשך 9 חודשים והיה בחל”ת 3 חודשים – יש 12 חודשי עבודה אך תשלום יהיה לפי 9.47 שזה 14\30 .

כיצד נחשב את שיעור הפיצויים המגיעים לעובד?

סעיף 12 עמוד 667+ 679

ותק* משכורת אחרונה

דוגמא עובד עבד 10 שנים בשכר אחרון של 7000 ₪ זכאי ל 70,000 ₪ פיצויים.

הדבר תקף לגבי עובד במשכורת ועובד בשכר.

עובד שהיה לו שינוי זמני בשכר לדוגמא קודם ועקב כך שונה שכרו ולאחר מכן נמצא כלא מתאים וחזר לתפקיד ולשכר הקודם החישוב יהיה לפי השכר בתפקיד הקבוע.

עובד שעובד לפי עמלות ומכיוון ששכרו משתנה מחודש לחודש חישוב משכורת אחרונה תהיה לפי ממוצע של 12 החודשים שקדמו לפיטוריו (תקנה 9 )

אלו רכיבים יכללו במשכורת האחרונה?

בתקנות עמוד 675 סעיף 1

שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית. בפסיקה נקבע שבונוס המשולם לעובד בגין ביצועי המחלקה יחשב כתוספת מחלקתית. אך החזר הוצאות תשלום דמי הבראה לא יחשבו כחלק משכר לצורך חישובי פיצויים

חישוב שכר אחרון כאשר יש שינוי ב % משרה סעיף 7 ,8 בתקנות

כלל אצבע:

יש לבחון את המקרה המוצג בפנינו

1. העלאה בשכר– נחשב לפי השכר האחרון * מספר השניים
2. הפחתה בשכר– כל תקופה בנפרד (שכר נמוך * ותק)+ (שכר גבוהה* ותק)
3. שינוי באחוז משרה + העלאה – שכר אחרון המותאם ל 100% בהתחשב ב % משרה לכל תקופת עבודה

.4 שינוי באחוז המשרה + הפחתה בשכר – כל תקופה בנפרד התחשבות באחוזי המשרה לפי השכר המותאם ל 100%

5 .במידה ויש העלאה ואח”כ ירידה נבצע חישוב נפרד לעליה ובנפרד לירידה.

דוגמאות:

1. עובד עבד 3 שניים ב 50% בשכר של 5000 ₪ לאחר מכן 2 שניים ב 100% בשכר של 17,000 ₪

תחילה נבדוק האם יש העלאה סמויה או הפחתה – נמיר לערכים של 100% ולכן 10,000 ₪ רואים שהייתה העלאה ל 17,000 ₪ ולכן שכר אחרון 17,000 ₪ 2*17,000*100% )+17,000 * 3 *50% )= 59,500

2. . עובד עבד 4 שניים ב 50% שכר 7,000 ועבר ל 100% משרה ל 7 שניים בשכר של 8000 ₪

תחילה נבחן אם הייתה העלאה סמויה או הפחתה – נמיר לערכים של 100% ונראה 14,000 לעומת 8,000 ולכן יש הפחתה ולכן 14,000*4*50% + 18,000*7*100% = 28,000 + 50,000 = 84,000

סעיף 14 עמוד 668 + תיקון עמוד 682

לפי הסעיף אנו רואים שהמחוקק קבע הוראות שניתן להפקיד לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצוי פיטורים.

האישור כוול 2 עקרונות:

התשלומים יהיו במקום תשלום הפיצויים

שיעור השכר המבוטח – על כולו או חלקו לכל התקופה או לחלק מהתקופה

בסעיף 14 מדובר על במקום פיצוי פיטורים כאשר הכוונה הנה שנקבע הסדר מיוחד לגבי תשלום כספי הפיצויים כאשר הפיצויים ישולמו לעובד באמצעות “קופה גמל אישית לפיצויים” בשיעורים חודשים ,ההפקדות לקופה מהוות תחליף לכללים שנקבעו בחוק לפיהם המעביד ישלם ישירות לעובד כספי פיצויים.

קרי, מה שנצבר בקופה זה מה שישולם לעובד. בדרך כלל המעביד ישלם את ההפקדות לקופת גמל אישית לפיצויים בשיעור יחסי של 8.33% מדי חודש ובכך מכסה 100% מהשכר של העובד.

חייבים להתקיים התנאים הבאים על מנת לקיים הוראות סעיף 14 עמוד 682 סעיף 2

1. תוך 3 חודשים מתחילת ההפרשות יחתמו המעביד והעובד על הסכם שכולל

העובד מסכים להחלת סעיף 14ב וחתום על כך

המעביד מוותר על זכותו להשבת הכספים למעט מקרים בהם יש שלילת פיצויים או משיכה שלא במועד .

ההשלכות הכלכליות של החלת סעיף 14 מנקודת מבט של העובד ?

הזכות לפיצוי פיטורים יהיו גם במצב שבעובד התפטר הכספים המופקדים צוברים רווחי הון כיוון שהם משוקעים ההפקדות לקופה יבוצעו בהתאם לשכרו של העובד .

ההשלכות הכלכליות של החלת סעיף 14 מנקודת מבט המעביד ?

ההפקדה לקופת פיצויים נותן למעביד הגנה מפני עליה צפויה בשכר מאפשר למעביד להיערך כלכלית במקרה של פיטורים . פיצויים הנה חבות מעביד .

כיום חברות הביטוח מחלים בחוזה שנכרת מול העובד את סעיף 14 ולמעשה מביאים לידי כך שהכספים המופרשים לעובד יהיו בכל מקרה קנין של העובד גם במצב של התפטרות

על חשבון פיצוי פיטורים – כאשר כספים לא משולמים בהתאם להיתר שניתן בסעיף 14 או כאשר לא התקיימו התנאים ייחשבו הכספים אלו ככספים על חשבן פיצוי הפיטורים ובמצב כזה המעביד יהיה חייב להשלים את הכספים להם העובד זכאי לפי חישוב של משכורת אחרונה * ותק ולא יהיה מוגן מפני עליות בשכר .

צורת חישוב כאשר אין הפקדה של מלוא השכר קרי 8.33% בכל חודש מהשכר המלא

כאשר יש הפרשה על חלק מהשניים

לדוגמא עובד עבד 10 שניים בשכר של 10,000 ₪ והופרש לו על מלוא השכר ל 7 שניים

כמה היה צריך להיות פיצוי תיאורטי על כל השנים 10*12 * 8.33 = 1000%

בפועל הופרש 7*12*8.33 = 700%

לכן נותר להפריש עוד 300% שזה 30,000 ₪

כאשר יש הפרשה רק על 72% מהשכר

כמה היה צריך להיות פיצוי תיאורטי על כל השנים 10*12 * 8.33 = 1000%

בפועל הופרש 7*12*6% = 504%

לכן נותר להפריש עוד 496% שזה 49,600 ₪

סעיף 26 עמוד 670

בסעיף זה נקבע שכספים שהופקדו לפי סעיף 14,20,21 שייכים לעובד וכי למעביד או לנושיו אין אפשרות לגעת בכספים אלו בכך מחזק המחוקק את העיקרון של סעיף 14 מרגע שהכספים הופקדו בקופת גמל לפיצויים הם קנין של העובד.

ביטוח פנסיוני

החל משנת 2008 מחויבים כל המעבידים במשק להפריש עבור העובדים כספים לפנסיה חובה חלק מהכספים מופקדים לטובת פנסיה וחלק עבור קופת פיצויים.

הכספים המופקדים לטובת קופת פיצויים הנם לפי סעיף 7 עמוד 722 במקום תשלום פיצוי פיטורים

מכך אפשר לראות שבחוק פנסיה חובה הוחל סעיף 14 כך שעובד שפוטר או התפטר זכאי לקבל

את הכספים שנצברו .

האחוזים הנם בעמוד 721

ניתן שלים לב שבשנת 2014 המעסיק יהיה מחויב לבטח את העובדים ב 72%

התנאים בהפרשת פנסיה חובה עמוד 721:

1. עובד שהחל לעבוד שבידו ביטוח פנסיוני תתבצע הפקדה לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס המוקדם מבניהם רטרואקטיבית ליום תחילת העבודה.
2. עובד שהתקבל ואינו מבוטח בפנסיה חובה ימתן תקופת המתנה של 6 חודשיים ואז המעסיק יתחיל להפריש עבורו
3. על העובד להודיע למעסיקו תוך 60 יום מיום תחילת עבודתו באיזה קופה גמל הוא מעונין היה ולא מסר למעבידו המעביד יבחר עבורו בקרן פנסיה מקיפה סעיף ב 3 .
4. צו זה לא יחול על מי שפרש בגיל פרישה מעבודה ומקבל קצבה
5. אישה שטרם מלאו לה 20 שנה וגבר 21 אך אם זאת כאשר ימלאו להם יהיו זכאים תוך התחשבות בהקשר של תקופת המתנה.
6. הרכיבים לפנסיה הנם אותם רכיבים לפיצויים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית.